We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

ה​מ​כ​ת​ב

from 2023 by איה כורם

/

lyrics

החבילה מהבית הגיעה במשלוח מיוחד, ביום ראשון אחרי הצהריים. ההודעה המצורפת הראתה את אמא של אלכס בחלוק, מסבירה שהם שוברים את הקיר והופכים את החדר הישן שלו לחלק מהסלון, שאין לה כבר איפה לאחסן את כל החפצים שהוא לא מוכן לזרוק. ושיתקשר. היו שם כמה משחקי קופסה ישנים, תעודת הבגרות שלו וספר מחזור. הייתה שם גם חבילה עבה של מכתבים כתובים בכתב יד. הוא בחר אחד מהם, שלף אותו מהמעטפה והחל לקרוא:
"את זוכרת איך היינו עוצרים את הזמן, לגנוב לחמניה מהמאפייה של הרוסים, עם שוקו מהחנות של הרוסים ומאחרים לשיעור בכוונה, כדי להעביר עוד 45 דקות, ככה סתם. מרצפות המסדרון מנוקדות כמו משפטייך. בהירים כתמיד. אני זוכר איך רצת אלי בפעם הראשונה כשנשברתי על הספסלים האדומים בחצר. את זוכרת? היינו עצובים כמו קומיקס למבוגרים."

במשך שלושה ימים, אלכס הלך עם המכתב הזה בכיס. מדי פעם היה חוזר וקורא בו. הכתב היה כתב ידו, אבל על המעטפה לא הייתה כתובת, המכתב כנראה מעולם לא נשלח. הוא כתב אותו למישהי, פעם. אבל למי? למי היו משפטים בהירים כל כך? מי רצה אליו שם בחצר בית הספר? הוא לא זכר בחורה ולא לחמניות ולא ספסלים אדומים.

credits

from 2023, released September 8, 2016

license

all rights reserved

tags

If you like Aya Korem, you may also like: